Talmud de Babilonia , la enciclopedia libre

El Talmud de Babilonia (en hebreo: תלמוד בבלי, transliterado: Talmud Bablí) es una colección de ensayos que resumen la sabiduría de la Halajá o ley judía. Esta versión del Talmud fue escrita por los sabios y eruditos del Pueblo de Israel entre el siglo III y hasta el final del V en Babilonia por los exiliados de la Tierra de Israel. Este texto se escribió principalmente como comentario a las enseñanzas de generaciones anteriores de eruditos en relación con la Mishná y la Guemará.^[1]^[2]

Referencias

↑ יוצאים מן הכלל הם סדר זרעים וסדר טהרות שלהם אין תלמוד בבלי, למעט מסכת ברכות (מסדר זרעים) ומסכת נידה (מסדר טהרות). רש"י מסביר שגופי הלכות אלו עסקו בסוגיות הקשורות למצוות התלויות בארץ, ולכן האמוראים בבבל לא עסקו בהן באופן רציף.
↑ Raz-Krakotzkin, Amnon (2007). The censor, the editor, and the text: The Catholic Church and the shaping of the jewish canon in the sixteenth century (en inglés). University of Pennsylvania Press. p. 32. ISBN 0812240111.

Datos: Q2747862
Multimedia: Babylonian Talmud / Q2747862

[1] יוצאים מן הכלל הם סדר זרעים וסדר טהרות שלהם אין תלמוד בבלי, למעט מסכת ברכות (מסדר זרעים) ומסכת נידה (מסדר טהרות). רש"י מסביר שגופי הלכות אלו עסקו בסוגיות הקשורות למצוות התלויות בארץ, ולכן האמוראים בבבל לא עסקו בהן באופן רציף.

[2] Raz-Krakotzkin, Amnon (2007). The censor, the editor, and the text: The Catholic Church and the shaping of the jewish canon in the sixteenth century (en inglés). University of Pennsylvania Press. p. 32. ISBN 0812240111.

[1]

[2]